המחזמר "קברט" הוא אחד ממחזות הזמר הידועים והאהובים בעולם מאת ג'ו מאסטראוף, שירים מאת פרד אב ומוסיקה מאת ג'ון קאנדר. המחזמר מבוסס על המחזה I AM A CAMERA (אני מצלמה) שמבוסס על ספרו של כריסטופר אישרווד "פרידה מברלין". המחזמר בלתי נשכח בזכות השירים הידועים: "וולקומן, ביינבנו, וולקום", "כסף מגלגל את העולם", "בוא אל הקברט" ועוד. בתפקידים הראשיים מבצעים: איתי טיראן בתפקיד המנחה MC, אולה שור סלקטר בתפקיד סאלי בולס, אקי אבני בתפקיד קליף הסופר , מיקי קם בתפקיד פראוליין שניידר, גדי יגיל בתפקיד מר שולץ וכן משתתפים: אריה מוסקונה, עירית קפלן, גלעד שמואלי, ישראל ארנסט, ועוד 20 שחקנים ורקדנים וארבעה אקרובטים. את המחזמר תלווה על הבמה תזמורת בניצוחו ובניהולו המוסיקלי של יוסי בן נון עם 8 נגניות הקברט. היוצרים בגרסה של התיאטרון הקאמרי: נוסח עברי: אלי ביז'אווי, בימוי: עמרי ניצן, כוריאוגרפיה: חוויאר דה פרוטוס - אנגליה, ניהול מוסיקלי וניצוח: יוסי בן נון, מפיק: חיים סלע.
ברלין של שנות ה-30, תרבות תוססת ופורחת, חברה ליברלית, מתירנית, נהנתנית, פורצת גבולות, ומנגד - אי-שקט פוליטי, אינפלציה מטורפת, מיליוני מובטלים, סמים וזנות. הימים קשים אך חיי הלילה סוערים. כל זה קורה רגע לפני שהנאצים עולים לשלטון, כשהאנשים עדיין לא חשים את הזרמים התת-קרקעיים, רגע לפני שהם פורצים כהר-געש אלים. אל תוך הכאוס הזה מגיע קליף, סופר אמריקאי צעיר, כדי לחפש נושא והשראה לספרו. הוא מתאהב בסאלי, זמרת מועדון הלילה "קיט קאט קלאב", נסחף אל תוך העיר הקרנבלית ומתרחק ממכונת הכתיבה. הקשר שנוצר בינו לבין הזמרת הופך לסיפור אהבה מפתיע ומרגש. הנישואים כבר באופק, אך סופו של הרומן פרידה עצובה ושברון לב. קליף, הסופר הצעיר מחליט לחזור לאמריקה וסאלי הזמרת, שמתכחשת למצב הפוליטי המאיים, מעדיפה להשאר בברלין. במקביל מתרחש סיפור אהבה נוסף, מלא תקווה, של גבר ואשה מבוגרים. היא בעלת פנסיון, גרמניה והוא בעל חנות, יהודי. אולם בלחץ האלים של השתלטות הנאצים, אין לאהבה הזאת סיכוי. הרומן נגדע באיבו והחתונה מתבטלת. וכמובן, יש להזכיר דמות חשובה נוספת - מנחה הקברט הכריזמטי, הדמוני, היחיד שמצליח לחוש בעומד להתרחש, ומזכיר לנו מה צופן בחובו העתיד הנורא. עם השתלטות הנאצים על גרמניה קליף נמלט לפאריז. בדרך, ברכבת, הוא קולט כי קורותיו בברלין הסוערת, הם בעצם חומר הגלם לספרו החדש - סיפור של התכחשות, על אנשים שלא קוראים את הכתובת על הקיר - גרמניה הנאצית! הוא מתחיל לכתוב את השורות הראשונות לספרו: "היה פעם קברט, והיה לו מנחה, והיתה פעם עיר ושמה ברלין, בארץ ושמה גרמניה. זה היה סוף העולם. ואני רקדתי עם סאלי ושנינו היינו שקועים בתרדמה עמוקה."
