חבורת עבות הירכיים וקלות הרגליים שמרכיבה את הדמויות הנשיות של משפחתי, עתידה להיפגש ביום חמישי הזה ברחובותיה המכילים של תל אביב, ולשם כך התייצבתי אני, המבדחת והמנסחת של המשפחה, לתפקיד הכל כך ברור של חמ"ל המבצעים על מנת ליצור לו"ז שיהיה מקובל על כל הנוגעות בדבר.
למה לא לזרום סתם ככה, לשבת פרקדן על קפה ולגמוע בקבוקי יין אשר יפתחו סכרים סכרים של מידע נוסטלגי בעבור הבוגרות של החבורה וגילויים מרעישים עבור הפרגיות? כי ככה זה, בלי לו"ז קבוע מראש ומאושר על ידי ראש המאפיה, אשר הדבר הלא מתוכנן האחרון שהיא עשתה היא לשאת אותי תשעה ירחים בבטנה, זה פשוט לא יעבוד. מרמת הלוגיסטיקה של הגעת המשתתפות לתל אביב ממעונם הרחוק אשר בעמק, ועד מיפוי הרחובות המפתים ביותר של העיר, מרמת טחינת קפה הבוקר ועד רמת מה נבלוס בערב - הכל מוגש במיילים מסודרים להפליא, ברוח רוסי הצארית, למשתתפות בהילולה. אגב, תגידו מזל טוב, אחותי הקטנה קיבלה זימון ראשון לחסמב"ה המשפחתית שלנו. זה סימן שהיא כבר יכולה לסחוב עוולות משפחתיות ולדבר על חצוצרות ושחלות, וחרדות ומחלות - להלן המתכון הפולני לשיח.
אז איך אני "תופרת" יום שכזה? יום שבו מעניין מספיק את בעלות התקציב, ומדבר למי שעדיין בשלב המגניב? הרי אני לא רואה את אמא דופקת את ברכיה לרעשי הביטים ב"חתול והכלב", ואני ממש לא מתכוונת להתחבק עם דרגש בעודי מנסה לפענח מה כל כך מרהיב בצילומים של חצרות עתיקות בזוויות ראיה של עולה חדש מ"בטח שמעתי על המקום הזה סטאן". גם פלאפל "הקוסם" שכה מקסים אותי, לא יעניין את התחת האירופאי של זקנות השבט, שהיו רוחצות בסיר בויאבז מהביל באם רק היו יכולות. נדמה כי כולנו בסוף הכי רוצות להגיע לשלב בקבוקי יין ריקים ושמוטים לרגלינו אבל חייבת להיות תוכנית - כי חייבת.
תאמינו לי, לתרגם את עצמי לאפגאנית יהיה לי יותר קל מלקלוע בול לטעמן של כולן, אבל דבר אחד ידוע לי: אם יש מקום אחד שעוד יכול להוות פלטפורמה להצלחה בנושאים כאלה אקלקטיים - זו תל אביב. אם אצליח לפצח את הקוד ניתן למצוא מקום שמאכיל גם את חובבי התבשילים וגם לספק נשנושים ליליים. רק בתל אביב אפשר להתכנס מול במה אחת כדי לשמוע ביצועים של שופן בעיבודים של ראפר מתלונן.
רק בעיר שאני כה אוהבת אני אוכל לספק את החבורה המסתובבת. תל אביב תאפשר לי לפנק באלף סוגי טיפולים ארומה-רפלקסו-שיאצו-מני-פדי-שוודי-מלבי-סחלבי-לוגיה את ה"מעושרות" שבחבורה, ותיתן פינה מגניבה לדרינק צהריים ל"ממושכנות" שבינינו.
בערב ניפגש באמצע - מסעדה לא פלצנית אבל הכי עדכנית, עם מחירים סבירים ועיצובים אדירים. כי גם זה יש מלא ובשפע בתל אביב הקולינארית.
ואיך יסתיים הערב? מה יקרה אחרי שנאכל את כל הטרטרים והטארט-טאטנים שיש לעיר להציע? בטח נפתח כמה בקבוקים, אשר יפתחו סכרים סכרים של מידע נוסטלגי בעבור הבוגרות של החבורה וגילויים מרעשים עבור הפרגיות.
תגובות (12)
-
Suprrsiingly well-written and informative for a free online article. 21/04/2012 06:17Finally! This is just what I was loiokng for. 21/04/2012 07:32Finally! This is just what I was loiokng for. 21/04/2012 07:32Finally! This is just what I was loiokng for. 21/04/2012 07:32The abiilty to think like that shows you're an expert 21/04/2012 09:55The abiilty to think like that shows you're an expert 21/04/2012 09:55The abiilty to think like that shows you're an expert 21/04/2012 09:55That's rlealy thinking at a high level 21/04/2012 12:59That hits the target perefclty. Thanks! 21/04/2012 16:52Ppl like you get all the brains. I just get to say thanks for he aswner. 21/04/2012 19:18




