"החיים הם מחלה עם 100% תמותה". ד"ר יואל פומרנץ (אסי דיין), 64, פסיכולוג קליני  שחי בדוחק בדירתו בקומה ה-12 עם בנו יואב (מיכאל הנגבי), 30, העובד כפקח תנועה שסובל קשות מ"דוחומאניה".
הד"ר עובד  בענ"א  (עזרה נפשית אקספרס) שם הוא מתמחה בדיאלוג עם מתאבדים פוטנציאלים. במהלך הטיפול הטלפוני הוא יוצר קשר עם מספר מתאבדים ומציע להם לבוא אליו לקליניקה לטיפול אישי. בנו יואב ממשיך להסתובב בעיר ולקנוס כל דבר שזז כולל
עצמים כמו גדרות, עצים וכד’.
בסופה של המשמרת חוזר יואל לביתו ומאחר קלות לפגישה טיפולית עם שטארק, מטופל וותיק מאוד. שטארק שנפגע עמוקות מהאיחור של יואל קופץ ממרפסת הדירה בקומה ה-12 אל מותו. התאבדותו של שטארק תשנה את חייו של יואל שיחליט להשכיר את דירתו למתאבדים פוטנציאלים תמורת סכומי כסף גדולים.
קומדיה שחורה, מצחיקה, עצובה, פילוסופית. למרות הטון הקומי והמנוכר, מעלה התסריט את השאלה החשובה מדוע אנו חיים, או יותר נכון מדוע איננו גומרים עם החיים.

"החיים שלך טובים, ברצינות" היא המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת לגבר.
להסתכל על החיים שלו ולומר שהם טובים. כך אומר לקרטיס חברו הטוב, ואכן נדמה שהחיים שלו יכולים להיחשב לטובים, במיוחד עכשיו שהצליח להשיג את הכסף לטיפול "תיקון שמיעה" לבתו הקטנה.
הוא גר בעיירה קטנה באוהיו, יש לו עבודה טובה, אישה אוהבת, בית קטן.. 
אלא שיום אחד מתחיל לרדת עליו גשם.
טיפות גדולות וחומות שנראות כמו שמן מכונות ישן, ואת הגשם הזה רק הוא מרגיש. באותו לילה הוא חולם שכלבו הנאמן תוקף אותו, ולמחרת הוא מדמיין סערה מתקרבת ויכול להישבע שראה ברקים.
האם הוא חוזה דברים או שהוא מתחיל להשתגע?

הוא מחליט להפנות את כל מרצו לבנייה אובססיבית של מקלט טורנדו בחצר ביתו, מעשה שבהדרגה פוגע ביחסים שלו עם אשתו ובתו, במצבם הכספי, ומסכן את מקום עבודתו. האם החלומות על הסערה שקרבה הן חזיונות תעתועים של אדם המאבד את שפיותו? או שמא הם סימן נבואי לבאות?

סרטו עטור הפרסים של ג’ף ניקולס, אשר פרץ לתודעת המבקרים בפסטיבל סאנדנס והמשיך וזכה בשני פרסים בפסטיבל קאן,  הוא דרמה מרהיבה ומטרידה בו זמנית, אשר בוחנת עד כמה דברים קטנים יכולים בבת אחת לערער את כל מה שנראה לנו נורמלי...

הוליווד, שנת 1927, ג’ורג’ ולנטין הוא הכוכב הגדול והפופולארי ביותר של הקולנוע האילם. סרטיו, אחד אחרי השני הם שוברי קופות, וחביבי ההמונים. בעודו מקפץ בין צילומים, פרמיירות ומסיבות למיניהן, הוא מכיר את פפי, נערה יפה, ושחקנית בתחילת דרכה אשר טרם הצליחה לפרוץ את דרכה. אולם, מה שהם אינם יודעים זה שהכל הולך להשתנות בקרוב מאוד- ביום בו הקולנוע יתחיל לדבר.

אלסנדרו כבר לא מחפש אהבה, הוא מחפש שקט. 
לאחר מות אישתו הוא מעביר את חייו בין עבודתו כמורה למוסיקה, התנדבות בבתי חולים, ושירה במקהלת חובבים. במקביל הוא מנסה לשמור על בתו - בעיצומם של משברי ההתבגרות של גיל 15, ולא להשתגע מאחיו - אנרכיסט חביב שברח מאיטליה "כל עוד ברלוסקוני מנהל שם את העניינים" .

אלא שהחיים גדולים גם מכמיהתו של אלסנדרו לשקט. בתו המתבגרת מגלה לראשונה את האהבה, אחיו המטורף מתכנן מהפכות, מנהלת בית הספר שבו הוא מרצה מתאהבת בו בפראות, וכאשר אחת החולות אליה הוא קשור נפטרת, נכנסת לחייו במפתיע  גם בתה השברירית..

זה סרט קסום ואוהב על הרגעים הקטנים שמרכיבים את החיים של כולנו, ועל אהבה שתמיד תמצא סדק קטן להתגלות דרכו...
 

"החיים הם מחלה עם 100% תמותה". ד"ר יואל פומרנץ (אסי דיין), 64, פסיכולוג קליני  שחי בדוחק בדירתו בקומה ה-12 עם בנו יואב (מיכאל הנגבי), 30, העובד כפקח תנועה שסובל קשות מ"דוחומאניה".
הד"ר עובד  בענ"א  (עזרה נפשית אקספרס) שם הוא מתמחה בדיאלוג עם מתאבדים פוטנציאלים. במהלך הטיפול הטלפוני הוא יוצר קשר עם מספר מתאבדים ומציע להם לבוא אליו לקליניקה לטיפול אישי. בנו יואב ממשיך להסתובב בעיר ולקנוס כל דבר שזז כולל
עצמים כמו גדרות, עצים וכד’.
בסופה של המשמרת חוזר יואל לביתו ומאחר קלות לפגישה טיפולית עם שטארק, מטופל וותיק מאוד. שטארק שנפגע עמוקות מהאיחור של יואל קופץ ממרפסת הדירה בקומה ה-12 אל מותו. התאבדותו של שטארק תשנה את חייו של יואל שיחליט להשכיר את דירתו למתאבדים פוטנציאלים תמורת סכומי כסף גדולים.
קומדיה שחורה, מצחיקה, עצובה, פילוסופית. למרות הטון הקומי והמנוכר, מעלה התסריט את השאלה החשובה מדוע אנו חיים, או יותר נכון מדוע איננו גומרים עם החיים.

הוליווד, שנת 1927, ג’ורג’ ולנטין הוא הכוכב הגדול והפופולארי ביותר של הקולנוע האילם. סרטיו, אחד אחרי השני הם שוברי קופות, וחביבי ההמונים. בעודו מקפץ בין צילומים, פרמיירות ומסיבות למיניהן, הוא מכיר את פפי, נערה יפה, ושחקנית בתחילת דרכה אשר טרם הצליחה לפרוץ את דרכה. אולם, מה שהם אינם יודעים זה שהכל הולך להשתנות בקרוב מאוד- ביום בו הקולנוע יתחיל לדבר.

"החיים שלך טובים, ברצינות" היא המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת לגבר.
להסתכל על החיים שלו ולומר שהם טובים. כך אומר לקרטיס חברו הטוב, ואכן נדמה שהחיים שלו יכולים להיחשב לטובים, במיוחד עכשיו שהצליח להשיג את הכסף לטיפול "תיקון שמיעה" לבתו הקטנה.
הוא גר בעיירה קטנה באוהיו, יש לו עבודה טובה, אישה אוהבת, בית קטן.. 
אלא שיום אחד מתחיל לרדת עליו גשם.
טיפות גדולות וחומות שנראות כמו שמן מכונות ישן, ואת הגשם הזה רק הוא מרגיש. באותו לילה הוא חולם שכלבו הנאמן תוקף אותו, ולמחרת הוא מדמיין סערה מתקרבת ויכול להישבע שראה ברקים.
האם הוא חוזה דברים או שהוא מתחיל להשתגע?

הוא מחליט להפנות את כל מרצו לבנייה אובססיבית של מקלט טורנדו בחצר ביתו, מעשה שבהדרגה פוגע ביחסים שלו עם אשתו ובתו, במצבם הכספי, ומסכן את מקום עבודתו. האם החלומות על הסערה שקרבה הן חזיונות תעתועים של אדם המאבד את שפיותו? או שמא הם סימן נבואי לבאות?

סרטו עטור הפרסים של ג’ף ניקולס, אשר פרץ לתודעת המבקרים בפסטיבל סאנדנס והמשיך וזכה בשני פרסים בפסטיבל קאן,  הוא דרמה מרהיבה ומטרידה בו זמנית, אשר בוחנת עד כמה דברים קטנים יכולים בבת אחת לערער את כל מה שנראה לנו נורמלי...

בזמן חופשה בלוס אנג’לס, וולטר, המעריץ הכי גדול בעולם של החבובות, וחבריו גארי (ג’ייסון סיגל) ומארי (איימי אדאמס) מסמולטאון מגלים תכנית נבזית של איל הנפט טקס ריצ’מן (כריס קופר) למחוק את תיאטרון החבובות מעל פני הקרקע למען קידוחי הנפט שלו. כדי לביים את הטלתרום הכי גדול מאז ומעולם, כדי להשיג את 10 מיליוני הדולר הדרושים להצלת המקום, וולטר, מארי וגארי עוזרים לקרמיט לאחד את החבובות, שמצאו בינתיים עיסוקים אחרים בחייהם: פוזי מופיע בקזינו, מיס פיגי היא עורכת ווג הצרפתי למידות גדולות, חיה בסדנא לעצבים, וגונזו הוא כנראה האינסטלטור הכי מבוקש בעולם.