אין עיר יותר ורסטילית מתל אביב, לא במזרח התיכון, ונדמה שגם שאר העולם יכול ללמוד מאסופת ההמצאות שהעיר הזאת מאפשרת וסופגת לתוכה. אין עיר אשר פותחת את שעריה ליותר טרנדים, אופנות ושיגעונות מאשר תל אביב, ואין שום צורת התיישבות שמקבלת לתוכה כזו בלילה של אנשים, הולכים על שתיים או זוחלים על ארבע, אחרי ללילה של הגזמות במשהו, עם מישהו או על מישהי.

באמת, שאפו תל אביב שלי, שאת מאפשרת לכל עדה להקים מטבח עם שם "אוטנטי" של זקנה, לזרוק לתפריט כמה מאכלים עדתיים שהמכנה המשותף שלהם הוא חציל ולפנות לקהל המבולבל של תל אביב במטרה לגזור קופון על סולת ועגבניות.

מגניב לנו תל אביב, שאת פתוחה ונהנתנית ומקבלת גם את שרצי הים שמגיחים בכל מקום מחויכים "על הפלנצ'ה". אין חיה או בן דודה שלא מקפץ במטבחי המסעדות. מדיונון ועד שפמנון, כולם שוחים במטרה להתמנות למסעדת מאכלי ים החמה של העונה.

ובכלל, תודה לך עיר יקרה שאת מאפשרת לכל יזם ירוק להוסיף את המילה "בר" לבית העסק שלו, ובין רגע צמחו להם ברחובותיך "ברים" לקובה מהבילה, לפסטה מהירה, לאוכל ציפורים של מתיימרים ומתייסרים, לרגל קרושה שבדעתה נחושה, לפשטידת שאריות כי זה מגניב בקעריות ולכל הבא לפה.

באמת תל אביב מהממת, תודה על כך שעל התחת שלי את זוממת, ומאפשרת לכל חוזר מהודו למצוא עבודה באחד מאלפי הברים, פאבים ובתי המרזח שאת מגדלת בין סמטאותייך, ללמוד את רזי הפלרטוט ולפתות אותי להישאר בגן הילדים האבודים שאת מארחת בעירך.

תל אביב המגוונת שלי, תודה על אין ספור ההזדמנויות שאת מבקשת ממני לתת לאמנים מתחילים, שמתהדרים או בבנג'ו "כי שונה זה מגניב", או בתקווה גדולה אשר מתחפשת לאדישות אומנותית, כי להתלהב מלהיות כוכב זה הכי לא לאונרד כהן שיש.

באמת עירי היקרה, תודה שאת פותחת בפני את האפשרות לבחור, את הנגישות לגוון ואת הקבלה לשינויים. את באמת מיוחדת במינה, מגניבה ומבינה, אך כל זה בתנאי שאני משתלבת ברחובותיך אחרי השעה 12:00 בצהרים.

כי לעיר ללא הפסקה, יש נקודה אחת שבה היא טרם התעוררה, ונדמה לפעמים שמקור השראתה הוא סניף "קפולסקי" בעפולה סיטי, בואך שנת 1988. כן כן, ארוחות הבוקר המקשטות את העיר מפלורנטין ועד לבונטין, מיפו ועד מאפו, ומשדרות ירושלים עד גבול גבעתיים, רובן ככולן מגישות את אותה המנה, מרוחה באותה הגבינה.

בכיסוי עיניים אני יכולה לדקלם בעל פה את התמליל הדליל של תפריטי הבוקר. זה תמיד ביצה לבחירתנו (הו! הדילמה,חביתה או מקושקשת?), מגוון גבינות "מגוונות" (כי צפתית ופטה בכלל לא מזכירות אחת את השנייה) וסלסלת לחמים שחצייה מפנקת בלחמניות של ה"ביוקר" ועוד כמה פרוסות דלוחות ופחות מקובלות במאפיית המאפים. המתחכמים משכפלים את ארוחות הבוקר לכמה אופציות "שונות" ומכניסים באחת טחינה וקוראים לה "בוקר ישראלי", באחת איקרה וקוראים לה "בוקר נורבגי", ואלה שזורקים על הצלחת גם נקניקיה מהתפריט של הלילה, מתהדרים במנה שמצחקקת על הסועדים וקוראים לה, איך לא- "בוקר אנגלי".

תכל'ס חברים, הכל זה חביתה וירקות עם זירזוף גבינות ושתי לחמניות שגם אם הייתי דוחפת אותם לתוך חזייתי, לא הייתה נרשמת דראמה של הגדלה.

ת"א ישנה בבוקר. עם הקפה ההפוך הסטנדרטי והמים עם נענע ב-12 שקלים.

ת"א מתעוררת מאוחר ומרדימה את התרים אחריה בבקרים בתפריטים משמימים של חביתות בצלחות לבנות.

עד שרוח החדשנות תכה גם את מטבחי הבוקר,כנראה שנתלבט עוד רבות בין מיץ טבעי, אבל לא סחוט אצלנו, לבין הפוך עם ציורי חלב. קטן, חזק, דל שומן, תודה.